החלטה בתיק ב"ל 53438-12-12

1.                  התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בכאבים הנטענים בגבו ובמפרקי ירך ימין כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה ( נ/1). במכתבו מיום 27.12.11 דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שלא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הואיל ולא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, אשר הביאו לכאבים הנטענים. כנגד כך הוגשה התביעה דנן.

2.                  התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובדיון מיום 16.5.13 נחקר עליו בחקירה נגדית. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בפנינו.

עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות

3.                  התובע, יליד 1949, החל לעבוד בשנת 1972 כנהג מונית עצמאי בתחנת המוניות טירת כרמל ( נ/2, עמ' 1, ש' 1-2, 7).

4.                  לאורך שנות עבודתו, נהג התובע ועודנו נוהג ברכב מסחרי עתיר מושבים, כאשר הדגם הנוכחי עליו נוהג התובע הינו פולקסוואגן קראפטר עם 10 מושבים (סע' 6 לתצהיר); לטענת התובע במשך שנות עבודתו, נהג להחליף את הרכבים בהם נהג לטרנזיטים חדשים לרוב מסוג פורד ( נ/2, עמ' 1, ש' 9-16; עמ' 1-2). התובע העיד כי במהלך תקופת עבודתו, היו בבעלותו רכבים נוספים שמספריהם הושכרו, אולם התובע לא נהג בהם בעצמו (ראה פלט פירוט כלי רכב - נ/3 ועדות התובע בעמ' 2, ש' 4-6, 10-12).

5.                  עד לשנת 1989 התובע נהג לעבוד בגפו, 9 עד 12 שעות ביום ( נ/2, עמ' 3, ש' 3-7); מאז העסקת הנהג המחליף ועד לשנת 2010, עבד התובע 5 ימים בשבוע,  8 שעות ביום, משעה 05:00 ועד לשעה 13:00; משנת 2010, מועד בו עבר התובע ניתוח ראשון בפרק ירך שמאל, עובד התובע 5 ימים בשבוע, כ- 4 שעות ביום בלבד, מהשעה 05:00 ועד לשעה 09:00 ולעיתים יותר (סע' 4-5 לתצהיר; עמ' 2, ש' 17-19).

6.                  מתחילת עבודתו ועד היום, התובע נוסע בקו קבוע טירה-חיפה, ובמסגרת עבודתו נוהג התובע להסיע בין השעות 05:00 עד 08:00 לערך, עובדים למפעלים באזור טירה/חיפה/פרדס חנה, ומהשעה 08:00 ועד לשעה 13:00 נהג התובע עד לשנת 2010 להסיע נוסעים מזדמנים בקו שירות טירה-חיפה (סע' 4 לתצהיר; עמ' 2, ש' 26-28).

7.                  כך תיאר התובע בתצהירו את תנאי הכבישים בהם נסע לאורך שנות עבודתו (סע' 12 לתצהיר):

"אני עובד בקו קבוע טירה-חיפה, ומסיע עובדים קבועים במסלול קבוע מביתם למפעלים בעיקר באזור טירה ופרדס חנה. הכבישים במתחם המפעלים בטירה הם משובשים מאוד ויש בהם הרבה פסי האטה ולפרדס חנה אני נוסע בכביש הישן שהינו משובש מאוד. יוצא שמסלול הנסיעה שלי במהלך היום יש בו הרבה פסי האטה, מהמורות, בורות ושיבושים שונים בכבישים בהם אני נוסע, מה שמעצים את הטלטולים הקפיצות והחבטות הרבים של המונית שהנסיעה בה היא נוקשית ממילא וכל זאת באופן קבוע, מתמשך, חוזר ונשנה יום אחרי יום, שעה אחר שעה במשך כארבעים ושתיים שנה."

8.                  גם בחקירתו הנגדית, התייחס התובע לתנאי הכבישים בהם נסע, בזו הלשון (עמ' 3, ש' 5-31):

"ש.     אתה נסעת לנסיעות עירוניות ובין עירוניות, אתה אומר הרבה קפיצות. אני לא מצליחה להבין את הטענה שלך להרבה קפיצות.

ת.        אז בואי תשבי באוטו שלי ונסע בכביש 4 ונראה איך נסע, וכל הכביש קופץ. למשל כביש 2 אפשר להגיד שזה כביש חלק. אבל כביש 4 הוא כל הזמן תיקונים וחלקים חלקים. גם רח' אלנבי.

ש.       אבל לא נסעת בדרכי עפר ודרכים משובשות?

ת.        נכון. אבל הכבישים  שלנו לא חלקים.        
ש.        אתה אומר שיש כבישים פחות חלקים.  באיזה תדירות נסעת בהם.

ת.        אני כל יום נוסע בכביש 4. כל יום נסעתי בכביש אלנבי. תיקחי את רח' הרצליה שרק עכשיו תיקנו אותו.

ש.       כמה זמן נסעת לאורך כביש 4 וכביש אלנבי?

ת.        שעה וחצי ביחד בכביש 4. בכביש אלנבי כל היום נסעתי בו בשירות של חיפה טירה. כל היום הייתי על הכביש הזה. הייתי מגיע מטירה עולה לאלנבי, מגיע להדר, חוזר חזרה, פונה שוב לאלנבי. הכביש של אלנבי הוא 10 דקות - 15 דקות. זה כביש משובש מאוד, קטעים, קטעים.

ש.        זה נכון שבתור נהג מקצועי, זה נכון שאם אתה נוסע במהירות מסוימת על פסי האטה או כשאתה מגיע למהמורה מסוימת. אתה יכול במהירות מסוימת כאיש מקצוע לא להרגיש את הקפיצות בכלל?